מורשת העיר

אדמותיה של גבעת שמואל, השתייכו בעבר לאזור שנשא את השם הערבי "אבן אבראק", אשר מקורו בישוב בני-ברק, שהיווה מרכז תורני חשוב בתקופת התנאים. בשנת 1929 הסבו הערבים את השם הכפר "אבן אבראק" ל"אל חיירה".

בראשית שנות ה- 40 התגבש, בקרב עסקנים ציוניים מיהדות רומניה, רעיון להקים ישוב עירוני על שם שמואל פינלס, מנהיג ציוני רב פעלים ברומניה. עם עלייתן של קבוצות עסקנים ופעילים מרומניה במאי 1944, נפגשו נציגיהם עם המוסדות המיישבים, וניתנה להם האפשרות לבחור ולהקים את היישוב בסביבות כפר-סבא, חולון או בני-ברק. קסמו לנציגים דווקא השטחים הגבעתיים על אדמות "אבן אבראק", המזרחים לעיר בנ-ברק.

בנובמבר 1944, החלו פעילים מרומניה בסיוע המשרד לשיכון עולים בהקמת היישוב שנקרא בפי המייסדים גבעת שמואל. באפריל 1945 החלו להשתכן ראשוני המתיישבים בבתים פרטיים וניהלו את חייהם באגודה שנוהלה על ידי ועד. בראשית 1948 גויסו רבים מתושבי המקום ליחידיות קרביות שבחטיבת אלכסדרוני (גדוד 33 וגדוד עין) , לחטיבת קרייתי וליחידות אחרות והשתתפו בקרבות מלחמת השחרור. בנובמבר 1948 עם גידולה של גבעת שמואל והקמתה של שכונת "קריית ישראל", הפכה אגודת גבעת שמואל למועצה מקומית שגיבשה סביבה את השכונות "גבעת יהודה" הותיקה ושכונת פרדה רוזנבלום הצעירה. היישוב הוותיק חבקו פרדסים שנעקרו ברבות השנים ופינו את מקומם לשכונות החדשות.

בשנת 1966 נסתיימה בנייתו של שיכון מצפון לישוב על שם גיורא יוספטל. בשנת 1968, הוחל בבניתה של שכונת רמת אילן בחלקו הדרומי של היישוב, סמוך לאוניברסיטת בר-אילן. השכונה הוקמה בשלבים (א' ב' ג') וראשוני הדיירים נכנסו לדירותיהם בקיץ 1970 . בשנת 1979 החלו לבנות את שכונת הברושים על מגרש  פרדס רובין והקימו את בית תדיראן (לשעבר) המפואר בצמוד לכביש גהה. בנין זה הוא הראשון בשרשרת בנייני היי-טק שהוקמו ויוקמו לאורך כבש גהה עד קריית מטלון. במקביל נמשכה הבנייה הפרטית, צמודת קרקע, באזור המזרחי של גבעת שמואל עד רחוב הזיתים. 

בד בבד הוקמו 2 שכונות רמת הדקלים בצפון העיר ורמת הדר במזרח העיר. מתוכננת שכונה שלישי בדרום מזרח לעיר, שתכלול 1800 יח"ד נוספות ועוד כ- 500 יח"ד מזרחית לרמת אילן.  
החל תהליך יישומן של תוכניות האב לבינוי ופיתוח הקרקעות מצפון וממזרח ליישוב הוותיק. התוכנית כוללת בניה מדורגת, הקמת בתי ספר ומרכזים קהילתיים, מרכז תרבות ע"ש אריאל שרון, מרכז נופש וספורט, פארקים, ריאות ירוקות, כיכרות, מרכזים מסחריים והיי-טק. 

אזורי המגורים מתוכננים במרכז העיר כאשר אזורי התעסוקה מהווים חיץ המונע רעש מהכבישים הראשיים העוברים בסמוך לעיר. אזורי הספורט מתוכננים בשיפולי העיר כך שהתנועה אליהם לא עוברת בעיר. וכן מספר אזורי מסחר לא גדולים כך שהם משרתים חלקי העיר.

גבעת שמואל תשלים בשנים הקרובות את תהליך העיור, המבוסס על ארבע הנחות בסיסיות: שטחים ירוקים נרחבים, אוכלוסייה בת 45,000 נפש שרובה בבניה רוויה, בסיס כלכלי, וקיום כעיר נפרדת, כאשר יהיו בה כחצי מיליון מ"ר של שטחי מסחר, היי-טק משרדי ותעסוקה, ופיתוח החינוך והקצאת 60 דונם לקריית החינוך שתכלול מכללה ובית ספר תיכון.

מיקומה האסטרטגי של גבעת שמואל במרכז "הצנטרום של ישראל" בקרבת כל הכבישים המרכזיים, כולל חוצה ישראל ונגישות גבוהה למרכזי המסחר והכלכלה מעניק לה יתרונות בולטים למשפחות ולזוגות צעירים שרוצים לגור במרכז ליד מוקדי המסחר והכלכלה והן ליזמים , למשקיעים ולתעשיינים שמחפשים הזדמנויות עסקיות מבלי להרחיק לקצווי הארץ. 
זוהי גבעת שמואל שחידשה את פניה.

שמואל פינלס